הרבה משקיעים חושבים שנכון לפזר השקעות בין מספר אזורים, כגון שיקגו, דאלאס, טמפה ופיטסבורג.

זה נכון שמבחינת פיזור סיכונים זה מאד הגינוי לפעול באופן זה ולא לרכוש מספר גדול של נכסים במטרו אחד. אחרי הכל מה יקרה אם תהיה בעיה גדולה בכלכלה המקומית.

אבל חשוב להבין את ההשלכות של מהלך מסוג זה. אם בכוונתך לקנות מספר נכסים בארה”ב אני ממליץ, מנסיון אישי, לשקול לא להתפזר יותר מידיי. 

המשמעות של השקעה במספר אזורים היא שבכל אזור נצטרך לבנות “תשתית” מקומית שתתמוך בהשקעה שלנו כגון חברת ניהול נכס וספקים אחרים.

בכל פעם שתשלב חברת ניהול נכס חדשה יהיו לזה השלכות של שליטה ובקרה שכוללות זמן, תשומת לב, ואנרגיה (ובטח גם עצבים). לכל חברת ניהול נכסים יש תהליכים שונים, התנהלות שונה וגם תעריפים שונים.

המלצתי היא כן לשקול פיזור גאוגרפי בכל הקשור להשקעות, אבל במקום להתפזר עם נכס או שניים לאזור אחד על פני חמישה אזורים שונים, הייתי שוקל ריכוז של חמישה נכסים לאזור על פני שני אזורים שונים. כמובן כל עוד ההשקעה מצדיקה את עצמה באזור בו אתם כבר פועלים.

בנוסף, יש כמה יתרונות להישאר במספר קטן של אזורים: 

– כוח קנייה מול חברת הניהול

– יעילות וחיסכון בהוצאות כשנוסעים לבקר את הנכס/ים